פירורי היבטים "תרומה"

המשכן הזה, של קדושה הוא.
'קדושה, עַל מִידוֹת'
'קדושה בְּמִידוֹת'
'קדושה, לְפִי מִידוֹת'.
מותאם לארבעת הכלים בַּעֲלֵי מידה.
מזבח הנחושת ומזבח הזהב, מידות שלמות. הכלי משמש בסיס למה שמונח עליו. רוחב ואורך שווים. ריבוע!
גובה: מזבח הנחושת,
3 אמות, מזבח הזהב,
2 אמות. הנפח, אינו נצרך.
זו 'קדושה עַל מִידוֹת' המידות אינם חלק מהשימוש.
השולחן, לעומת זאת, משמש גם לשים עליו וגם הנפח נצרך... זוהי 'קדושה בְּמִידוֹת' כגודל השולחן גודל שימושו...
והאחרון, הארון. כל עניינו, נפח! משמש את מה שבתוכו. המידות שלו, מלמדות, שמה שב'תוכו' מתפשט לפי מידותיו! מידות חצויות, כמידת הענוה! מידת פעולת השכינה... "ושכנתי בתוכם" קדושה המתפשטת החוצה לפי מידת הענווה! "קדושה לְפִי מִידָה"
למה רק כלים העשויים עץ ומצופים ֻמתכות, יש להם מידות? ואילו כלים לא מצופים, כגון מנורה, כיור וכרובים. אין להם מידה?
עץ, אחר שנגדע, אי אפשר להרחיב או להאריך, אפשר רק, לחתוך ממה שגדל והתפשט בעודו צומח.
מתכת לעומת זאת, אפשר מאותה כמות ומשקל, של החומר, לעשות גודל ונפח משתנה בהתאם לעובי.
לכן כלי עץ חייבים מידה, ואילו כלי מתכות לא הכרחי.
מעניין לראות, העץ ששימש לבניית המקדש, מלמד על כל צורות השימוש,
'על' - במזבחות
'על ובתוך' בשולחן,
ו'בתוך ומתוך' בארון.
הקדושה, הרי היא כעץ, שואבת מן השורש, וצומחת. המשכן מושתת, על עצי שיטים עומדים, ומקדש שלמה, ספון ארזים.
"כי כימי העץ ימי עמי..."
"...עץ חיים היא למחזיקים בה", והתורה, 'עץ הדעת'.
ואנו, "שתולים בבית ה'...הלוואי ונפריח בחצרות אלוהינו.