קריאת שם, למקום, לא התחיל אצל יצחק.
הראשון, קין: "...ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך" (שפיכות דמים)
השני: "על כן קרא שמה בבל, כי שם בלל ה', שפת כל הארץ" (עבודה זרה)
השלישי, "על כן קרא לבאר לחי רואי..."
רביעי, "על כן קרא שם העיר צוער" (לפני כן קראו לה בֵּלַע) (גילוי עריות)
חמישי, "על כן קרא למקום באר שבע כי שם נשבעו שניהם"
שישי, "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראֶה..."
מכאן, מתחיל יצחק לקרוא שמות:
"ויקרא שם הבאר עשק..."
"ויקרא שמה שטנה"
"ויקרא שמה רחובות"
"ויקרא אותה שבעה..."
יש כאן חמש מול חמש.
'שם העיר חנוך' - 'שטנה'
'בבל' - 'עשק'
'צוער' - 'רחובות'
'לחי רואי' - 'ה' יראֶה'
'באר שבע' - 'שבעה'
יצחק מעמיק, לא רק את הבארות הפיזיות, אלא בעיקר את הדעת האנושית הַמְקוּלְקָלָה וְהַמְקוּלָלָה...
'חנוך', קורא קין לבנו, ולעיר שהוא מתחיל לבנות, ולא מסיים... מנסה קין, לחיות עם ה'אות קין'! מנסה להתגבר על קללת נע ונד ... מה הוא חושב לעצמו? אחר שלימד שאפשר ליטול חיים שאינם שלו, מנסה להטעות דעת עליון, ולהתיישב למרות העונש...!? הוא מעורר את השטנה בין אדם לאדם ובין אדם לאלוהים. יצחק יורד לשורש הטירוף הזה... "ויקרא שמה שטנה"
מגדל בבל... שוב הדעת נטרפת... עם מי בני אנוש ובני תמותה, מנסים להתעשק... יצאו מדעתם!
"ויקרא שם הבאר עשק כי נתעשקו עמו..." משוגעים פלשתים, עם מי אתם מתעסקים? עם מי, שאתם בעצמכם תבואו אליו "על ארבע", "כי ראינו ה' עמך בכל אשר אתה עושה."
'צוער' - מאז "וידע האדם את חוה אשתו"... הדעת הזו נשתבשה, ונהפכה להתמכרות! הנובעת מהכאב הקיומי. בני ובנות אדם מחפשים מפלט ברומנטיקה הצרה באירוטיקה העיוורת ומעוורת, בתשוקה פורצת גדרים כלשהם. פעם ראשונה, אהבת אמת, בין איש ואישה אצל יצחק ורבקה. הם רואים את היחסים, בהקשר הקיומי הרחב לא רק פיצוי לצער. "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ..." רחובות הנהר נחלי אמונה..."
יצחק למד את סוד ניקוי הדעת בהר המור עם אברהם אביו ("נקיי הדעת שבירושלים...") והצטרף אליו לפעול באופן ישיר וחודר, על דעת אנוש.
לפני העקידה, היה היחס לה' יחס של התפעלות, "ה' רוֹאִי" הוא רואה אותנו בכל מצב. ה' גדול. ('אללה אכבאר')
אחרי הגבורה העילאית של אברהם ויצחק, למען ה', הם מוּדָעִים ליחס החדש אל ה'. וקובעים עבורו, מתפללים דורשים ממש! "ה' יראֶה" האיסלם נשאר ב"חי רואי" אין בהם את הדעת, של "כבן לפני אביו" אין תפילות בקשות באיסלם, רק, "שבח לאללה".
ואחרון, "באר שבע" אכן היו שם 7 כבשות, אך השם, נקרא על השבועה שנשבעו שניהם ... יצחק היודע את עומק הדעת מצא ששבועת אנוש, אין בה ממש...
"סיתמום פלישתים" והוא שמוצא מחדש את המים מגלה ומשקה בסוד השבע... העולה מאליו בתוך כל שש... מכח קדושת הדעת שהיא ה7 של החיים עצמם, היא העולה מכל הצדדים "הדעת אותי נאום