ספר דברים, יכול לזכות בתואר: "ספר ה'למען'!
וזאת למה?
מפני שזהו הספר שבו, השימוש במילה זו, הוא הרב ביותר, 47 פעם.
כשנסדר את גווני "הלמען" השונים, תתקבל תמונה חשובה.
א) החיים ואריכות הימים: מקום ראשון. 15 איזכורים!
ב) הלימוד, היראה, השמע, ההשכלה והדעת: 9 איזכורים.
ג) הברכה והטוב: 9 איזכורים.
ד) תחזקו, תבואו, ולמען
הקים: 6 איזכורים.
אני רואה שתי מגמות בחזרות הרבות על, "הלמען" ומיקוד המטרה.
ראשית, אני מבין את הקושי, כמה קל לאבד כיוון, לשכוח את המגמה. לכן יש צורך באיזכור חוזר ומתמיד.
הדבר השני, זיהוי הקשר בין הדברים שלמענם אנו באים.
התקומה בארץ, הברית, אריכות ימים לאומית ופרטית.("עוד ישבו זקנים וזקנות...")
שהם, מכח הלימוד, היראה, הדעת, ומתוך כך, הטוב! אפשר להאריך חיים, שאין בהם חפץ... חיים של טובה וברכה זו המטרה. היינו, שהטוב הניתן לי עצמו, יהיה לברכה, שאדע לברך את הנותן, ואתברך ויבורך שמו על ידי. והנה לנו, מרכז ועיקר הנאום של משה: "ראה, אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם...
תמיד מרגשות אותי מילות השיר של ריה"ל: "על אהבתך"
ביחוד המילים: "אצא ביום ראשון לעשות מלאכה, לערוך ליום שבת המערכה, כי האלוהים ֹשַם, שַֹם הברכה..."
בעדינות מילותיו, מפזם באזני, שבמצווה עצמה הברכה ואריכות ימים, ובהביטי אל מצוות ה', אראה שאין כַּיִרְאָה והדעת, לטובה, לי וממני...