פירורי היבטים "פנחס"
חמש פרשות, נושאות שם אדם, עליהן.
נח, יתרו, קורח, בלק ופנחס.
יש אנשים, שמצד מעשיהם, היו ראויים יותר, שעל לוח השנה היהודי, יתנוסס שמם, ולא בלק או קרח. הפרשיות יכלו להקרא, במילה הפותחת, כגון "ויקח קרח..." פרשת 'ויקח'. כן פרשתנו, יכלה להקרא: 'וידבר'. כפי שנמצא בפרשות שבספר בראשית : "ויצא יעקב" לא נקראת 'יעקב' אלא 'ויצא' וכן 'וישלח' 'תולדות' ועוד כיוצא באלו, שאינן נושאות שם גיבור הפרשה.
נראה שבמכוון נקראו פרשות אלו על שם האדם.
יש באנשים הללו, אמירה חזקה ומשמעותית, על יחסי ישראל, ואומות העולם.
נח- הוא הראשית, אדם אחד, שפעל להציל את העולם, והאנושות. כולנו בניו, נכללים בו, כגוף אחד.
יתרו- הבין את יחודו של עם ישראל, שהוא הלב באיברים. על כן חייב להיות נבדל, אך בשום אופן לא נפרד. ממש כמערכת הדם בגוף, נבדלת ממנו, אך מחייה אותו. לכן את בניו שלח, להתגייר ולהשתייך לעם ה'.
קרח- ערער על מעמד הכהונה. חפץ היה, שהכהונה, תתפשט על כולם. הוא מוסס את הזרם החי, שבמערכת הדם, וממילא ערער את המערכת כולה.
בלק- לא מתאחֵר עם אותו הרעיון ממש, לבטל מן השורש, את הנחיצות בישראל כעם נבדל. כולם יהיו בנים לה' ולא תהיה: "ממלכת כהנים וגוי גדול..." לכן יעץ לו, בלעם, לבולל את ישראל.
פינחס- כאשר נשיא בישראל, קידם רעיון מסוכן זה בפועל, קם פינחס ובידל עצמו מהעדה. קנאותו השיבה את ישראל למעמדו, וזכה פינחס לכהונה, שזה תפקידה, להיות רוח הקדושה המפעמת בלב הישראלי המחיה את הגוף האנושי...
אפשר לשרטט זאת כך:
נח פנחס
יתרו בלק
קרח
נח, הַמַכְלִיל. פנחס, הַמֵבָדֵל
יתרו, הַמִתְקָרֵב בלק הַמֵרַחֵק.
קרח, הַמֵּבַלְבֵּל.
על זה אומר משה: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?..." ועל כן פנחס יכול היה, לתקן, עם/עולם, שלם. כוחו של היחיד לאלוהיו...
הלוואי, וירגיעו אותי רעיונות כאלו, בימים של קנאות ופילוג...