פירורי היבטים "חוקת"
הגענו לפרשה, המבקשת מילים!
מה עושים כשאין מילים, המילים נגמרות... ש"י עגנון, העיד על עצמו, ועל כל אדם, שמילותיו קצובות, אשרי מי שלא יבזבזם על הבלים... 
כאן אנו פוגשים את שלושת אנשי המילים: מרים, שבמילותיה, נולדה הגאולה ... אהרון, שבמילותיו ברכה, והשראת שכינה... 
ומשה שמילותיו דבר ה' אמת! 
והנה מכולם למדנו את כח הדיבור ונטילתו... מרים בגלל דיבור יתר, נגלה על ידי כך, כוח התפילה הקצרה: "אל נא רפא נא לה!"
 אהרון: שידע לידום, כשאין מילים, "וידום אהרון..."
ומשה: שכל מילותיו כגחלי אש "לא איש דברים..." וסוף נבואתו, "ספר דברים". כוחם של מילים, מתגלה בכל עניין בפרשה. "וירב העם... ויאמרו לאמר וְלוּ גוענו..." מתוך כעסם אמרו על עצמם דברים מצמררים.... על כן מבקש ה' ממשה ואהרון! "ודברתם אל הסלע, לעיניהם ונתן מימיו" להראותם כח הדיבור. וכך כשבאים לגבול אדום: "...ונצעק אל ה' וישמע קולנו..." תמצית, כוחם של ישראל, בפיהם. באים אל אחיהם עשו, בכח "הקול, קול יעקוב..." 
 "וַיְבַכּוּ את אהרון..." 'לְבַכּוֹת את', פירושו לדבר עליו, עד שמתעורר הבכי, בשומעים... 
"וידר ישראל נדר לה' ויאמר...." דיבור מחייב!
"ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלוקים ובמשה..." ועל זה באים הנחשים, שכל גופן נמשך אחר הפה, הנחש הוא פה אחד ארוך, שאיבד את דיבורו... ועקב כך מבקשים ישראל ממשה "התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם" חוזר האמון, בכח הדיבור. 
"אז ישיר ישראל את השירה הזאת..." רמת הדיבור עולה מדרגה... מילים קולחות ... ולסיום: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון..." לכן נבחר יפתח להשלים את העניין בהפטרה. המילים הקשות שאמרו עליו אחיו: "בן אישה אחרת אתה... ואתם שנאתם אותי וידבר יפתח את כל דבריו לפני ה' במצפה... וידר יפתח נדר לה'...   ולבסוף יוצאת בתו בתופים ומחולות, ה' ויקרע בגדיו ...ואנוכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב... "  כמה מתאים אם כך, להתחיל את מסע היחס למילים ב "פרה אדומה" שם כבר אין מילים "אמרתי אחכמה והיא רחוקה הימני..."