פירורי היבטים "ויצא"
שוב נזדקק לקריאת שמות, כדי לראות את גדולת אבינו יעקב.
'בית אל', 'מחנים',
'פניאל' ו'סוכות'. הם שמות, פרי הליכות, יעקב.
שלושת השמות למעט 'סוכות' קשורים באופן ישיר לאלוהים.
"יהיה בית אלוהים"
"מחנה אלוהים הוא זה"
"ראיתי פני אלוהים ותנצל נפשי" ושלושתם, מראות שרואה יעקב.
סוכות, לעומת אלו, אין איזכור שם שמים, ואין מראה.
יש מעשה, ויש התאמה לארבעת השמות שקורא יצחק לבארותיו.
עשק=מחנים
שטנה=פניאל
רחובות= בית אל
שבעה= סוכות
במעשי יצחק, היתה, עמקות גדולה. חפירות של ממש! לא רק בקרקע, אלא בעיקר בניבכי הדעת הקלוקלת. יצחק חושף את שורשי הקלקולים האנושיים.
שמות בארותיו, נגזרות, מקשרי אנוש ותחבולותיו.
לעומתו, יעקב. ה' מאיר עיניו, לא להמשיך לחפור, ולחפש את השורשים, אלא להביט אל ה'תפארת'!
מה ראוי לצמוח מהאדם. השמים הם הגבול והסולם מוכן! רק, "עלה למעלה, עלה בן אדם"... אחר שצלח, אביך יצחק, לשחרר את האבנים הקושרות, הקוברות את האדם למציאות נמוכה ארצית, הגיע העת לפרוש כנפיים...
יעקב אינו חופר עוד, הוא מגולל האבן מעל הבאר. משחרר את הלב הפועם, האנושי. הלוואי ונגולל אבנים מלבבות, כמותו!
כל מערכת זוגית תהיה 'בית אל'
כל יחסי שכנות, 'מחנים'
ואיש באחיו יראה, 'פניאל'
והוא, אבינו, הכין אותנו לכך "למקנהו עשה סוכות"
שהסכך, פתוח בענווה לשמים ואושפיזין באים מכל צד, ואנו יושבים בה שבעה ימים. שורשי יצחק ובארו 'שבעה' מתקימים במעשי יעקב וחלומותיו...