פירורי היבטים "האזינו"
האם יש משמעות לכך שפרשת 'האזינו' לפני יום כיפור, או אחריו?
לפני שאבדוק זאת, אומר, אם יש שבת, בין יום כיפור לסוכות, היא חייבת להיות 'האזינו'! שנה, בה תהיה פרשת 'האזינו' לפני יום כיפור, היא, אם יום כיפור או חג סוכות חלים בעצמם בשבת. האם זה רק עניין טכני/מִקְרִי? לפרשת 'האזינו' יש שתי בחינות, הנושקות ממש, ליום הכיפורים ולחג הסוכות.
ביום כיפור, השמים נפתחים, ואנו נקראים לעלות.
בחג סוכות, אנו בונים מרחב שמימי, בארץ.
הסולם המוצב ארצה, שבין שני חגים אלו, נמצא ב'שירת האזינו' "האזינו השמים ואדברה..." זה יום כיפור! "ותשמע הארץ אמרי פי." זה חג סוכות. אף, העימוד הגרפי של הפרשה בספר התורה, יש בו "שמים" למעלה ו"ארץ" מתחת, מימין "סולם" היורד לארץ, ומשמאל "מגדל", העולה לרום שמים.
הפרשה כולה, מתחילה בשמים: "האזינו השמים" ומסתיימת באדמה: "וכפר אדמתו עמו". בתוכן העמוק, הרעיוני, של 'שירת האזינו', יש ביקורת בונה.
היא, מתחילה, מהציפיות ומהאכזבות, ועניינה לבנות הכל, מחדש.
יום כיפור, מביא אותנו להודות, בפה מלא, באכזבה הגדולה, שאכזבנו ופגענו ביעודנו, ובסוכות, מיד מתחילים לבנות. לחדש את ההאזנה, ומרבים במעשים, מְעַצְבֵי מִשְמָעַתְ...
מי יתן ומדוגמת סוכותינו הצנועות, יבנה דביר, אדיר.
מי יתן ומאגודת לולבינו, יתאגדו לבבות.
(בדקתי, בשנת הולדתי, 'האזינו' לפני כיפור,
בשנת הולדת ברוריה, לפני סוכות.
בשנת נישואנו, נקראה לפני יום כיפור..
בשנה שהקמנו את המדרשה, לפני סוכות.
'שמים וארץ' כבר אמרנו!?)