פירורי היבטים "בראשית"

בסימן טוב!
תורה של שנת ה'תש"פ.
כל שנה מתחילים מחדש לקרוא בתורה. כל שנה, מאירה התורה, אור חדש.
"ברוך...שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!"
בקריאה מחודשת של מעשה בראשית, אני מבין, שהדבר היחיד! שאני יכול 'לעשות', כמו אלוהים... זה... לשבות ביום השביעי! בהצלחה לי, לכם ולכל ישראל, בזה.
כ"ב פעמים מופיע הביטוי "יהי/ויהי" לרמז לנו, על כ"ב אותיות, שלא רק מתארים בעזרתן, את המצוי, אלא, הן, האותיות, ממציאות, את קיום העולם. "אמר ויהי, ציוה ויעמוד" "לעולם ה' דברך, ניצב בשמים".
בכל ששת הימים, מופיע "ויהי ערב ויהי בוקר" = 12
בחמישה ימים בלבד מופיע: "יהי/ ויהי" (בנוסף לערב והבוקר). = 10 ס"ה 22.
יש יום אחד שאין בו "ויהי"נוסף על ערב ובוקר.
יום חמישי. מזה למדתי, שה"ויהי" הן ה'אותיות'.
ביום החמישי, סוף סוף, הבריאה משמיעה קול בעצמה. ציפורים מזמרות בראשי העצים, קדמו להם, הצרצרים ושאר משמיעי זמר... גם "לוייתן זה יצרת לשחק בו" (נתגלה בעזרת סוֹנָר, שהוא שר.) האותיות, לא רק, יוצרות נוסחאות מתמטיות, הרכבים כימיים, תהליכים בוטאניים וביולוגיים ונוסחאות פיזיקאליות, ביום חמישי, יש להם צליל! אומנם, לא תמיד מכוון, לא תמיד מובן, אך מי שמנצח על תזמורתו, ודאי נהנה מאד, שהרי, מוסיף פעם ראשונה ברכה, כאומר: "המשיכו לנגן בבקשה..." ביום השישי נברא אדם בצלם אלוהים, ובעזרת כושר מילולו, הוא רודה בכל! קורא שמות, מצרף אותיות, ומדבר.
והנה יש יום אחד בלבד, בלי "ויהי" כלל. שבת! מדוע?
מדברי ישעיהו נ"ח, שאנו מזכירים בקידושא רבה: "...וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך וְדַבֵּר דָבָר, אז תתענג על ה'.... כי פי ה' דִבֵּר" אפשר להבין, שיום שתיקה, היום הזה!
יום בו, האותיות, מאירות עיניים, מבלי לצלצל באזניים. ועוד אוסיף, ביום זה, ה"ויהי", זה אני! 'לו יהי' שאקח בשתי ידי, ובנפש חפצה, את מה שהניח ה' ביום הזה. "וינח ה' ביום השביעי..." לא רק במובן של 'מנוחה' והפסקה, אלא, גם במובן של 'מוּנַח'
"כי האלוהים ֹשָם, שָֹם הברכה..." (ריה"ל "על אהבתך") אותיות, של ציווי! מנגנות בנשמה. הלוואי ואשמע...