ללמוד! אבל לא להיות, תלמיד! זאת הפשרה שעשיתי, בין העובדה המדהימה שבלעם, מקבל "במה" בתורה... לבין המשנה באבות, האומרת: "כל שיש בו שלוש דברים הללו, הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלושה דברים אחרים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע..."  שמתי לב, שאין כתוב במשנה, כל הלומד מאברהם, או הלומד מבלעם הרשע, אלא כל שיש בו... הוא מתלמידיו..." גם בהשוואה למשנה של הלל: "הוי מתלמידיו של אהרון..." וכאן לא נאמר: "הוי מתלמידיו של אברהם..." ?
מסקנה: מי יש ללמוד, עליו, ולא ממנו, זה בלעם!
ללמוד ממנו,(להיות כמותו) ולא עליו! זה אברהם
אחד הדברים שיש לשים לב, בהשוואה בין הדמויות... הוא, שאברהם, רצה ליצור אומה שתהא יודעת את ה'! ו'השתום עין', השונא ושותם, ניסה לסתום... אומה שמגלָה, את ה'.(ולא רק, יודעת...)  
כאשר מנע ה' את אברהם, מלהקים אומה, בעצמו, "לך לך מארצך..." שבניתָ, שאתה, נשיא שלה...  ושולח אותו: "...אל הארץ אשר אראך... ואעשך לגוי גדול..."  כאומר לו: "עד שאתה, רוצה לבנות לי, אני אבנה ממך..." ומוסיף ה': "ואברכה מברכך ומקללך אאור..." לא מובן עניין זה, למה יש להודיע מראש לאברהם? והנה כאן, בפרשה זה מובן... אילו אברהם בכשרונו, היה בונה אומה... היה בא "כשרוני" אחר, ומבטלה... אך עכשו, שה' בונה, אומה שלו... מי יכול לבטלה?! וזאת ההצגה שהועלתה על הבמה "בימת ההיסטוריה" יבוא בעל הכשרון הגדול ביותר "אשר תאור יואר..." ותִשְֹתָמֶה עיינו, ורסן על לשונו... "ומקללך אאור..." כך, הסביר ה' לאברהם מדוע "לך לך..." ומילָא את עיניו! אור. "וירא את המקום מרחוק..." ובסוף קרא לו "בהר ה' יְרָאֶה..." יְרָאֶה מקרוב, הכי קרוב... "מה טובו אוהליך יעקוב..." לעומת בלעם האומר: "...אשורנו ולא קרוב." 
אברהם לא נשאר רק ברצון, אלא הולך ועושה, וזאת יש ללמוד ממנו! שאף שאין התורה ומצוותיה, יצירה שלי, אומר לה: "הנני"... כאברהם.  ואילו, בלעם, יש ללמוד עליו! כמה אויל צריך להיות ולחשוב, שיש כח לבטֵל, את השייכות, לאֵל.