פירורי הבטים "תזריע"

"אין איש בלא אישה, ואין אישה בלא איש, ואין שניהם, בלא שכינה... " כך כתוב בתלמוד הירושלמי. יחסי אישות, הריון, ולידה, אף שהם התרחשות טבעית, ביולוגית, הנם מלווים, מראשית דעת האנושות בשאלות מוסר ואתיקה. התורה, המצווה עלינו, את תשתית היחסים הרצויים, מכוונת, לא רק להתנהגות מוסרית, אלא לקדושה. "כי עם קדוש אתה לה' א-לוהיך..." כאשר מעורבת מחשבה, שיקול דעת והחלטה, בתחום פעילות אנושית ובוגרת זאת, יש אפשרות לצאת ממעגל ההינדואיזם, הניצול, וההתבהמות.
פעם נתבקשתי להקריא כתובה תחת החופה, לחשתי לחתן הדובר אנגלית:
"I hope you understand it's not a matter of money, but a matter of you, being a 'mantsh' "
"זה לא עניין של כסף, אלא של אנושיות..." להיות אנושי, בתחום זה, הינו בסיס לחיים נעימים, אך אינם התכלית, והמבוקש האחרון.
"ויהי נועם ה' עלינו..." לא רק שיהיה לי נעים לחיות, ולא רק שאהיה: 'נעים הליכות'... אלא שנועם ה' יופיע על כל מסכת החיים הסבוכה, שכינה שורה ביניהם, "ומאירים את העולם...". זה עניין של ברית המילה, זו קרן האור, מפנס בוהק באפלה, מאור חיי אברהם ושרה, ראשית הופעת השכינה, באדם,
מתוכו ועל ידו.