הקושי להחליט, במצבי אמצע, או במצבים שיש בהם התנגשות ערכים, זה ענינה של הפרשה.
עשרת הדברות באיזכור חוזר, אך הפעם בהתנגשות כגון: "איש אמו ואביו תראו, ואת שבתותי תשמורו"
ובפירוט מורחב, כגון: "לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמסורת." פירוט של "לא תגנוב".
היכולת לקבל החלטה נכונה, במצבי ביניים, בהם יש מקום נרחב להטיית הלב, דורשת ידיעה רחבה בתורה, אך ביותר, נצרכת יראה.
ולזה מוזכר בפרשה, 19 פעם, הביטוי "אני ה'..." בזמן מעמד הר סיני הספיק הדיבר הראשון: "אנוכי ה' אלוקיך..." כדי להנכיח את היראה. במעמד כזה ובנסיבות אלו, די, ב"אנוכי..." אך בסבך החיים הפרטיים, צריך תזכורת על כל צעד ושעל. לשון רש"י: "לפיכך נאמר ויראת מאלוהיך , המכיר מחשובותיך..." זו התודעה שעוזרת לשקול נכון במצבי אמצע. "והייתם קדושים... והתקדשתם והייתם קדושים... והייתם לי קדושים... " "והתקדשתם" המופיע ב'התפעל' מלמד על מאמץ, אפשרי, מכוח השייכות הבסיסית לקודש, ומהרצון לשמור על עצמי כזה למענך אלוקים חיים... להיות קודש לך...