פירורי הבטים "ויצא"
חלום, שהפך להחלטה!
"האבן הזאת, אשר שמתי מצבה, יהיה בית אלוהים..."
יעקב נודר, נשבע ומבטיח, שחלומו האישי, יהיה הגשמת חלום, האנושות כולה.
ממצב 'בְּרִיחָה'! הוא רואה את ה'בֵּחִירָה' שבידו, ומבטיח 'חָבִירָה'! לחבֵּר את האנושות כולה, כאחד, וביחד.
מאז, בטן אמו, "לאום מלאום יאמץ..." עד, "לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה..." שבאחרית הימים. יעקב מחליט, להעביר, גורל ליעוד.
בבטן אמו, נקבע גורלו... ובחלום הסולם, הוצב יעודו. ועל כן, גם הקב"ה לא פונה אליו "אלוהי אביך..." אלא, "אנוכי האל בית אל..." יעקב יוצר יחס חדש... לא עוד אדם, שאומר לאלוהים: "קַיֵים לי..." אלא אדם, שאומר לאלוהים!:
"אקיים, למען שמך"! אושר רב, להיות שייך להבטחה שעוד יגיע זמנה... "נשבעתי, ואקיימה! לשמור משפטי צדקך..." אומר דוד, "אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב. אם אתן שנת לעיני... עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב" ה'מקום', ישוב, כאשר ירבו ביננו, מפגעי ה'. ויבנה, כאשר יתקיים בנו "ויפגעו בו מלאכי אלוהים..." יתחננו לפנינו שנבנה, שנשוב לפתוח שערי שמים... והפעם לא בחלום! נזכה מהרה...