פירורי הבטים "בלק"
לפעמים נדמה ש"המשחק מכור" ויכולת, קבלת החלטה, שגם תתמש, לא באמת מצויה לאדם. הביטוי האידישאי: "אמענטש גטראכאט אונד ג-וט לאכט" "אדם מתכנן וה' צוחק", נראה מושלם, בפרשת בלק.
תמיד מדהימה אותי, אמירתו של בלעם: "לא אוכל לעבור את פי ה'..." מילים מילים... אך הוא מנסה ומנסה...!
על בלעם, אי אפשר לאמר: את הביטוי "לא יכול, בֵּן דוֹד, של לא רוצה" הוא בהחלט רוצה, אך לא יכול.
הנסיונות הכושלים שלו, מלמדים על הבסיס התודעתי של האדם, שחפץ במלא מאודו, להרגיש עצמאי ובר סמכא. מה יוצר את הפער בין מה שאומר בלעם: "אני, 'שבוי' ביד ה'..." ובין מה שעושה וחוזר ומנסה בפועל? חז"ל מצאו סיבה. "שנאה מקלקלת את השורה" השנאה היוקדת שלו, לישראל, משבשת את ה'דעת', במצב כזה לא יִמָצֵא הגיון. ואילו אצל אברהם: "אהבה, מקלקת את השורה" על כן, אברהם עומד מול הגזרה האלוהית על סדום ומנסה לשנות את רוע הגזרה. אדם שכל כולו, אהבת ה', אהבת כל הבריות, יוקדת בו, הוא עצמו ברכה, "והיה ברכה, ונברכו בך..." לעומתו, אדם שכל כולו אהבת עצמו, וכבוד עצמו, פרנסתו, מלקלל אחרים, 'גזירותיו' בטלות, ונהפכות לברכה.
ההפטרה, חושפת במעט את הסוד הזה, אחר שמבינים את הסיבוב שניסה בלעם לעשות עלינו... מתודעים לערכנו, ומתוך כך, מתבקשים המעשים, הראויים "עשות משפט, ואהבת חסד, והצנע לכת, עם אלוהיך..." עושים, עם אלוהים, ולא במקומו... "ויהי ה' אלוקינו עמנו, כאשר היה עם אבותינו..."