פירורי הבטים "אחרי מות"
עכשו, כאשר אימת מות, מרחפת על עבודת הכהונה, כאשר כל פעולה צריכה להיעשות בשיקול דעת ובחינה עצמית. מהיכן שואב הכהן, שבאמת צריך להיות "הגדול מאחיו" כח גבורה ובטחון, לחזור ולהקטיר בהיכל?!
"בתשובה", היא התשובה.
"אחת בשנה, ביום הכיפורים" בשליחות הכלל ובמגמה לכפר עליו. כאשר המטרה אינה נשכחת, היא עוזרת להשגיח על האמצעים! שהם: המתינות, כובד הראש, היראה! בבגדים ראויים, ובניקוי אישי מקדים. יהי רצון, שבחיבור, שחל השנה, בין שביעי של פסח, יום הולדת הכלל הישראלי, ולמחרתו שבת 'אחרי מות', קריאת עבודת יום הכיפורים, אמצא את מלא האמת לענות לבן הרשע שבתוכי האומר: "מה העבודה הזאת! לכם?!" ותשובתו בצידו "בזאת! יבוא אהרון אל הקודש" ולא אוציא עצמי מן הכלל, ולא אמצא כופר בעיקר.