פירורי היבטים "פנחס"
פירורי היבטים "פינחס"
"אחי, אחי, איך נעמוד אילמים אל מול פעור...? אי דרך לפנינו, האם, נחזור, אחי, הנעבור?"
ממש על הקצה... ראה משה את המפחיד מכל! הוא ראה כבר, התרופפות. הוא חווה מרד לאומי (המרגלים), ומרד "תורני" (קורח ועדתו). ראה הִתְפַּרְקוּת, אך הנה באה הַהִתְפַּקְרוּת!
אם אפשרי בכלל מצידי, לנסות לנסח מחשבה שעברה, למשה בראש... הוא, הנשוי למדינית, והכהן הגדול, אחיינו, נשוי למדינית... אשת אלעזר אם פינחס. הנה בעוד רגע, כל ישראל לוקחים את האמת ל"סיטרא דמדין"! ומשווים עצמם למשה... ולכהן הגדול.
משה מרגיש את המשפט שהוא עצמו אמר לאהרון אחיו "מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה?!" ואהרון עונה לו: "... אתה ידעת את העם, כי ברע הוא..." היתכן שאין תקנה? מילא לטחון את עגל הזהב, ולהשקות את הסוטים... אך לטחון את הסוטים ולהשקות בהם עגלים ופרות? אין אהרון, שיכפר, אין פה, שיוכל לגלות את השקר, אין לוחות לשבור!
"אחי...", חושב משה על אהרון... "הנעבור... איך נעמוד אילמים אל מול האור... אי דרך לפנינו... הנחזור...? " ומתוך מצב זה "ויעמוד פינחס..." פינחס, מבין ששורש הבעיה הוא, ההשוואה למשה. החצוף, בא עם מדינית, ומעיז פניו לפני משה לאמר: "אני כמוך...!" בחטא זה לא צריך היה, ליצור תחליף למשה, כפי שהיה העגל...(כדברי ריה"ל בכוזרי), כאן כל "צעיר" מרגיש חשוב! חטא ה"פְּעִירוּת"...!
חששו של משה, מהצעירות הזאת, דור שעומד לאבד את זקניו... יכנס לארץ בלי משה "כצאן אשר אין להם רועה..." ויתבולל. אולי אם כן, כבר עדיף שלא...
פינחס, בפעולת סיכול ממוקד, של שורש הבעיה, אִפְשֵר לקב"ה להציג לפני משה את ישראל האמיתי... זה, שירש את הארץ למשפחותיו, לבית אבותיו. והנה במפקד זה כל משפחה מקבלת תוספת בשמה אותיות 'י' 'ה' להראות למשה, שאכן נעבור... כי הוא ואחיו, הצליחו להפוך את כל ישראל, ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש...'' שהרי תוספת 'י' ו 'ה' היתה שמורה 38 שנה, וכנראה מאז יעקוב, רק לשבט לוי... וכעת ערב הכניסה ארצה, לכל משפחות ישראל. בלעם רואה: "לא הביט עוון ביעקב..." ומשה עושה! שלא יהיה עוון, ויהיו כולם "עדת ה'..." עדות חיה לשכינה שורה...
תמיד אשאל את עצמי: "האם אני מחשיב עצמי, כמשה... או כאחד, ממשיכי דרכו...?" ואז, גם את עוון פעור, נעבור... ככתוב על ידי דוד: "ענווים ירשו ארץ..."