פירורי היבטים "מטות"
מוצא שפתים, ביטוי לשון, מקבלים משמעות מיוחדת, בשבועה או נדר. החלטות מוחלטות! במצבים שיש רצון, שדברים יתקבלו ויעשו, או ימנעו ולא יבוצעו, אני, נשבע, או נודר. האם לא אתחרט? האם לא יישתנו הנסיבות? יש מוצא! התרת נדרים ושבוּעוֹת, בעזרת בית דין, שישפוט ביני ובין עצמי, וישאל ויחדד, מה היו כוונוֹתַי בשעת הנדר, וימצא פתח להתיר. כיון שכך הלכה, מה הצורך, בהפרה "אישהּ יפירנו"? תלך האישה לבית דין, אם ימצֵא פתח, יתירו.
יש כאן עניין, ל'חופש בתוך מסגרת', בכל הקשור לחיים משותפים, בין איש אישה, לא תהיה חציצה רוחנית חיצונית מכריחה, בין בני זוג. התבוננות בהלכה מיוחדת זו, מראה את היחס העדין והמיוחד, שבין איש ואישה. נפש אחת! דעות שזוּרוֹת.
שומע, שותק, מקים.
שומע, מניא מפר. אצל אב כלפי בתו לשון עבר 'הניא' כי זאת שאלה עובדתית מה התרחש... ואילו בין איש ואישה, לשון עתיד 'יניא' ללמד שכך ראוי.
בתיאור חטא האדם הראשון, רק כשאכל גם הוא, נפקחו עיני שניהם... מה היה בתווך בין אכילת חוה לאכילת האדם? המציאות הזאת, של הפירוד, צריכה תיקון עולם. אין דבר יותר מתקן, מאשר גישור הרצונות... הלואי ויתחזק הגשר הזוגי, ויעביר דורות שלמים מעל מים גועשים...