פירורי היבטים "יתרו"

סוגרים מעגל! חייבים לסגור מעגל, לפני הפריצה הגדולה. השמים עומדים לפרוץ אל חיינו... מעמד הר סיני, הוא "השוֹק החשמלי" ללב האומות. עם ישראל, מתחיל לפעום באומות, כמו לב באיברים.
לכן, כל מה שהחל כרקע, כהכנה ל"החיאה" חייב להסגר. השליחות הגדולה של משה, מתחילה כאשר הוא רועה צאן חתנו בהר האלוהים. "וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ ... וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה" מחזיון הסנה הבוער, משה, אל חתנו חוזר: "וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב אֶל־יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־אַחַ֣י אֲשֶׁר־בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם׃
יתרו שולח אותו, עם אשתו ובניו, ובמקביל ה' מוציא את אהרון לקראתם, היכן יפגשו? כמובן... "וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֽוֹ" שם נפרד משה מאשתו וילדיו, הם שבים למדין. והנה עכשו: "וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים." תמה השליחות הראשונה! נסגר המעגל. משה מספר לחותנו כל עלילות יציאת מצרים, יתרו מסכם זאת בברכה.
כעת יכול השלב השני להתחיל. "... וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ, בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם, תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה"
הציר שעליו הכל סובב באופן מישורי, הופך עוד מעט קט, לציר אֲנָכִי. יתרו רואה את משה יושב וכל העם נצב ומציע לו להפוך העם ישב לשפוט ואתה תהיה נצב מול האלוהים. יתרו מבין את מה שמכין השלב השני. "אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד... " כפי שמשה עצמו אומר לפני פרעה: "... וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה" עכשו הגענו שמה! הפרשה מתחילה ב "וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ..." ונסגרת ב "וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ ..." והנה הרגע הגדול מגיע: "וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם..." הלב הפועם באנושות הוא "לב שומע" לב לכולם, לב של כולם.