גמל, כמשל.

18 פעמים מוזכרים גמלים בפרשת הבאת רבקה.
נכון, חז"ל כבר תמהו, על כלל החזרות והסיפור הכפול, ואף הציעו הסבר. אך נראה, כשזה מגיע לגמלים, אין גבול...
בהתחשב בעובדה, שבכל התנ"ך כולו ! ישנם רק 54 איזכורים של גמלים... (כולל ה 18 שבפרשה זו) זה באמת לא נתפס! בדיוק שליש !
השאלה גדלה עוד יותר, כאשר נשווה את מספרי הגמלים במקומות אחרים בתנ"ך, נראה שאין כל יחס בין הפרשה שלנו, לכל סיפור אחר. אצל איוב, היו 3000 גמלים, ובסוף הוכפל לו ל 6000. אצל עשו ונעריו 400 בגדעון "ולגמליהם, אין מספר" אז איך, עשרת הגמלים שכאן, מהווים שליש מכלל האיזכורים?
בתשומת לב, מיוחדת, נראה שלא רק שהם מוזכרים, אלא הם חוללו את כל האירוע...(ואיני מציין זאת, מפני שתמיד בהצגות בגן, רבקה ואליעזר, אני הייתי גמל... אלא כי זה הסיפור) העבד, לוקח במיוחד עשרה גמלים מגמלי אדוניו. (עיינו בנצי"ב) ועליהם ועל השקייתם כל המבחן, הם העילה לבחירת הנערה. ובנוסף, ראו כמה "מסתובבים" סביב הגמלים:
"ויברך הגמלים"
כילו לשתות הגמלים"
"עומד על הגמלים"
" פיניתי הבית ומקום לגמלים"
"ויפתח הגמלים"
"ויתן מספוא לגמלים"
"ותרכבנה על הגמלים"
דבר שלישי: המילה "גמלים" בלי ה' הידיעה ובלי הטיה, מופיעה בהתחלה "ויקח עשרה גמלים" --- "ויצא יצחק... והנה גמלים באים" נותן תחושה של מסגרת. המסע החל, והסתיים עם הגמלים.
ודבר אחרון, שיא הסיפור... רבקה רואה את יצחק... "ותפול מעל הגמל..."
ככה זה כאשר, "גומלי חסדים" אברהם ושרה מעבירים, את ההנהגה לדור שכולו גבורה ודין. הגמל, הוא משל למידת הדין, שהיא, עומק החסד האלוהי, על אף הקושי להבין זאת.
רבקה, אישה כל כך טובה! מתאימה לחסד, שבבית אברהם, משקה גמלים, ואומרת לעבד "גמליך ..." בלי לדעת, שעוד רגע ממש הם יהיו שלה... אומנם אחר כך בבית הוריה זה נהיה מובן... אך כשהיא רואה את יצחק... ואת עומק שייכותו למידת הדין... היא נופלת מהגמל... "מעשה אמהות אינו סימן, אלא הדבר עצמו..." אשרנו שנולדנו מאם זו... שיודעת להכיל את הדין, ולא לרכב עליו. להיות "אֵם הַאֶמֶת" היא, ביחד אם ה' "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם"
(אולי מכאן הכלל "יהודי, מי שאמו יהודיה... או מי שנתגייר/ה כדין...)