"יש עם מי לדבר..." מאז גן עדן, לא נראו דיאלוגים. כמעט ולא נמצא, אמירה של אדם הזוכה למענה, מהצד השומע. פרשת 'וירא' פורצת את כשל הקשב, האנושי. "וברית כרותה לשפתיים" אחר שבא אברהם בברית עם ה', הגיע כושר הדיבור. הסרת עורלה גופנית, מאפשרת להסיר עורלת שפתיים ועורלת אוזן.
סוף עידן האטימות.
הפרשה, מפגישה אותנו עם עשר! שיחות אישיות, היינו, צד אחד אומר, והשני משיב. ועוד כמה שיחות שצד אחד אומר, והשני מגיב בשפת גוף. (כגון: "וירע הדבר מאד בעיני אברהם.." "ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם ויראו האנשים מאד")
אכן, כאן בפרשה נמצא 'שטף הדיבור': אמירה, הפצרה, דיבור, הצחקה, הכחשה, גילוי, צעקה, 'הואלתי דבר', 'ויוסף עוד דבר' 'אל יחר...ואדברה', 'ואדברה אך הפעם' כאשר כילה לדבר', קריאה, תחינה, נבואה, תפילה, מי מלל, מצחק, שמע בקול, ותשא קולה, ותבך, וישמע קול, השבע לי, אם תשקֹר, והוכיח, הגדתה לי, עדות, ויקרא בשם, ויאמר אליו, אומַר אליך, הנה ואיה,(שאלה, תמיהה) ויקרא אליו, בי נשבעתי, ברך אברך, שמעת בקולי, ויוגד לאמר, ועוד שלוש, "הנני"!
ט"ל ויותר ביטויים של דיבורים שונים ומגוונים, וקשב. כיוון שרק השבוע נתתי ליבי לתופעה מדהימה זו, איני יכול לאמר בודאות, שאין עוד פרשה כזו... אך מהרושם הראשוני, הלם, מפריצת האלם.
הפעם, אחרוג, ואתן לקוראי דברַי, "שיעורי בית"
א. עיינו רש"י
פרק כ"ב פסוק י"ב
מ "אמר רבי אבא... " עד מעתה יש לי פתחון פה.
ב. ראו נא, כמה מתאימה ההפטרה... גם שם מלא שיחות בין אנשים, וביטויים של שיח. גם שם יש ארוע מכונן, עד שנעתקות המילים מהפה...
ג.ועל דרך שעשוע וחידות. נראה מי יגלה בפרשה: "יעוץ" ו"הדלפות".