פירורי היבטים "וילך"
כל פעולה שעושה משה, החל מפרשת 'דברים' עד יום מותו, שב'זאת הברכה', נועדה, להנחיל את 'עצמו' לישראל.
ומה הוא, ה'עצמו'?
"וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל" 'משה', 'דברים', 'כל ישראל' הַמְשוּלַש הזה, הוא תמצית הליכתו של משה, והליכותיו. הוא מנחיל היום, את היכולת, להמשיך ללכת בדרכו, ובנעליו הגדולות.
"וה' אמר אֵלַי, לא תעבור...
ה', הוא, עובר לפניך...
יהושע, הוא, עובר לפניך, כאשר דבר ה'..." הזהות שבין שתי האמירות, על ה', ועל יהושע, ממחישה לאן הולך משה. כאומר: "איני יכול ללכת לפניכם עוד, אך אני ניצב בין ה' ליהושע, היכן? במילים "כאשר דִבֵּר ה' " שם אני, נוכח, לנצח." כאשר מנהיג ישראלי, יקהיל את כל ישראל, ויקרא נגד כל ישראל באזניהם את התורה הזאת! (''המלך היה קורא מתחילת, "אלה הדברים...") אז תדעו לאן הלכתי."
ודוקא בחג הסוכות, המציין את נס, ההליכה במדבר, כצאן אשר יש להם רועה. עמוד הענן, אומנם לא יעבור את הירדן, אך 'סוכות ממש', סוכה של מצווה, עמוד האש דווקא כן... "יהושע הוא העובר לפניך כאשר דיבר ה'." "הַלֹא כֹה דְבַרִי כְּאֵש נֵאוּם ה'..." (ירמיה כ"ג) ומי כיהושע, השומע את דבר ה' מפי משה?! "משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע..." וכי לא היה ראוי יותר לציין "... ומסרה לכל ישראל."?! לכל ישראל, אכן, נתנה התורה, כלשון הברכה "אשר בחר בנו... ונתן לנו את תורתו..." אבל המסירה נעשית, למסוּר מכל, ולמי שימסור, הכל. עמוד האש, שהלך לפניהם, בוער עתה בלבבות, כנגד כל ישראל, באזניהם... "הוא העובר לפניך..." הלמידה, המסירות למשה ולתורתו, בלב שומע ובנפש חפצה, מבלי יסור ימין ושמאל... ההולך כך, הוא הניצב, הוא הנשגב.