לפעמים, צריך "לתת בראש" להעביר ביקורת.
שיעור ראשון, לשמור על הכבוד.
איך? הרי כל הדברים שנעשו ללא 'ראש', ללא שכל,
אלא, מדחף, יצר וכיוצא באלו, מה להם ולכבוד?! כדברי הכהן למלך עוזיה: "צא מן המקדש, כי לא לך להקטיר... כי לא לכבוד לך..." (דהי"ב כ"ו)
תשובה:
ברמזים, זאת הדרך, כיון שהעַוְלָה,(לעשות עוול), מִן האִיוֶלֵת(הטפשות) היא באה... יש להחזיר את השכל למקומו.
על ידי רמזים, ומשלים, אני משאיר מקום להבנה עצמית של המבוקר, נותן אמון, ביכולת שלו, לעמוד על האמת, בעצמו. כך, עושה משה, רומז. דור המדבר, הוא דור, 'מקים האומה'! תובנותיו, הם היסודות לכל ההיסטוריה של ישראל. שמעו חז"ל את הוכחותיו של משה, וקבעו לנו לדורות להקשיב, שוב ושוב, דווקא לפני ט' באב, כי הגאולה תבוא, רק מן הבִּינָה! "באחרית הימים תתבוננו בה בינה." דווקא מי, שיכולים להוכיחו, סימן יפה לו, שחפצים בטובו "וינהו אל ה' ואל טובו, באחרית הימים..."
שמירת כבודם של ישראל, בתוכחה, יביא לכבודם הגדול באחרית, " וכבוד ה', עליך זרח..." כי יראו עין בעין, מי הוא המוכיח, ולשם מה באה תוכחתו...