פירורי הבטים "ויחי"
"מָה אָבָרֵךְ, וּבַּמֶה יְבוֹרַךְ..."
מן ההחלטות הקשות שיש לקבל, אלו המילים, שיש לברור, לברכה.
מילים מחוללות!
לשאוב מילים מעומק הלב, לִצוֹק אותן על ראש המתברך, לייחל שיתקיימו...
ברכה, היא מהות ההווה, הן, של המברך, והן של, המתברך. שורש הברכה, בהכרת העבר, ופעולתה מצמיחה עתיד. ברכה, היא נצח.
יעקב, שיודע את עוצמת הברכה, מעביר אותה על ראש בניו, כולם.
"בך יברך ישראל, ישימך אלוהים, כאפרים וכמנשה" בשנים הללו של "ויחי יעקב..." הוא חי ומחייה אומה "האספו, הקבצו...ושמעו אל ישראל אביכם" אין גדולה מן השמיעה! כדברי משה בפרשת 'ראה' "...את הברכה, אשר תשמעון" הרצון של יעקב, שנהיה מבורכים מְפָכֶה בנו, לנצח! "יברכך ה' וישמרך"
הלוואי ונברך זה את זה,
מאותו שורש ורצון, שנהיה כולנו מבורכי עליון! כמילים ששמו בפינו מנסחי הסידור, בסיומת התפילה, "ברכנו אבינו, כולנו כאחד! באור פניך... " שבת שלום ומלאה ברכה.