פירורי הבטים "בהר"

הרבה הסברים נתנו לשאלת: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני?"
דווקא מהזוית, של קבלת החלטות, יש מבט נוסף, מעורר.
הפרשה כולה עוסקת במה שנקרא היום 'שוּק חפשי' ההחלטה למכור או לקנות נדל"ן, היא החלטה משמעותית. לכן אין תוקף קניני למכירה של נער, עד גיל 20! כי שיקליו למכור אינם יציבים דיים. היינו, נער שירש מאביו, שדה הדסים, לדוגמא, יכול למכור הדסים, ויהיה תוקף לקניה, אך לא את השדה.
בפרשה הזו, כפה ה' את הר סיני כגיגית, על השוק החופשי!
אדם מוכר את שדהו, כדי להגשים חלום... אדם קונה שדה, כי יש לו חלום.
אך פה בארץ ישראל, על האדמה הזאת, יש רק חלום אחד! שעבורו נתנה הארץ, ונחלקה האדמה... חלום יעקב! "הנה סֻלָם (סיני, בגמטריה) מוצב ארצה! וראשו מגיע השמימה..." אנשים, שחלומָם, ב'שמים', 'אדמתם' הפקר. כאן, מכח הציווים האלוקיים, השמים והארץ, נושקים. אשרי מי שחלומתיו, הם נכסים אלוהיים, דלא ניידי. "כי כה דברי נאום ה', כפטיש יפוצץ סלע..." אותו סלע שהניח עליו יעקב אבינו, את ראשו, וחלם. חלומו המתנפץ לרסיסים, מתגלה שוב בכל זרעו, "...היינו כחולמים" "ארץ אשר אבניה ברזל..." אל תקרי אבניה, אלא בוניה... מי שלא חולם, לא בונה! ו'כאן בונים', כדי לחלום. "בחלום אדבר בו..."
"והנה ה' ניצב עליו..."
במהרה בימינו, אמן.