הבטים "לך לך"

מכל ביטויי היחס, נצמד לאברהם, "אבינו"! מדוע? מה אנו אמורים, 'לקחת', מהביטוי הזה? (בתשומת לב, שאדם הראשון, לא מכונה כך, אלא, 'בני אדם' וכן, נח 'בני נח', אנחנו, בנים, ולא, הם, אבות.)

שמתי לב, נח, מציל את העולם, על ידי משפחתו. 

ואחר צאתם מן התיבה, הם עסוקים בבנין. יש להם שלוש מטרות... 

"למשפחותם, 

 ללשונותם, בארצותם    

 לגוייהם."  

1)להקים משפחות,

2)לדבר בשפה, (כמו למשל בימינו, פורטוגל וברזיל, וכן, מדינות דוברות, ספרדית אנגלית וכו')

3)להקים עמים! 

עשרה דורות כך, עד אברהם. כשיש התנגשות, בין שלושת המטרות, כשאבות ובנים, בני משפחה אחת, כבר לא מדברים אותה שפה? או כשיש התנגשות בין ערכי לאום, וערכי משפחה? מה מכריע?

בעולם ישן, החזק, הוא הקובע. וערך הלאום, "טובת המדינה" הוא השולט. במשפחתו של אברם, חל שינוי. אברם  שובר את פסלי אביו, מדבר בשפה אחרת, מהר מאד, הוא מהווה סכנה לממלכה... וזו, בְּכֹּחָנִיוּתָהּ, יודעת לטפל, בגורמים מסוכנים...

תרח, אבי אברם, משנה כיוון בעקבות כך, ושם את המשפחה/המשפחתיות בראש! (כנראה עוד לפני ארועי אור כשדים... שהרי לבנו, נחור, קרא כשם אביו... הוא הראשון שחשב על זה...) ולאחר מכן מחלץ את משפחתו מהמדינה העויינת, אותם, והפוקחת עליהם עין. בנות הרן, שמֵת על פני תרח אביו(כיתוב זה משמר את הכאב, הטראומה, שיכולה להרוס משפחה.) נישאות בתוך המשפחה, עם דודיהן. (על כן יכול אברהם לאמר על אשתו: "אחותי היא") 

וכך בארץ חדשה, חרן, יכולים ערכי המשפחה להתקיים באין מפריע. עד, שבא עידן גילוי שכינה! ומצווה: "לֵךְ לְךָ" כאן לא תגדל את משפחתך... 

סדר העזיבה, המתבקש מאברם, משונה! וכי יכול אדם לעזוב את ארצו מבלי לעזוב את ביתו? אלא הציווי אינו טכני, אלא רעיוני, עזוב את רעיון השייכות הלאומית, הקיָים כאן, עזוב את הרגש החברתי המולדתי, שיש בזה, והקשֶה מכל, התרחק מהשייכות, מהמשפחתיות ... "ונברכו בך, כל משפחות האדמה! ובזרעך." ממך מתחילה שייכות! לאל אחד לפני כל, מעגל שייכות אנושי, מוכר. 

כל עלילות, פרשת 'לך לך', הן בֵּרוּר, וזיכוך, ורגעים מכריעים של קבלת החלטות, אולי, הקשות מכל. כגון, להזדקק לאמר על שרה, "אחותי" בנסיבות  שחייבו זאת.

להפרד מלוט על אף "אנשים אחים, אנחנו..." 

לצאת למלחמה (דהיינו, להתנהג כעם, למרות דבר ה', אעשך לגוי... ולא אתה בעצמך...)

 הולדת ישמעאל,

 ומעל לכל, ברית המילה, שהיא הסיום של הדרך של ה "לֵך...ְ" והתחלת ה"לְךָ..." "לְךָ ולזרעך עד עולם..."

 למה, "אברהם אבינו"?

 כי, האבהות שלו, אינה משפחתית, היא הטבעָת האבהות, בבנים. להיות הוא בעצמו... אבא, לודאות, של מי אני באמת!  "חייב אדם לאמר: "מתי יגיעו מעשי, למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב..."